יצירת תחושת שייכות וחיבור מתחילה במעשים יומיומיים.
בכל תיאוריה העוסקת בהנעת עובדים, השייכות מופיעה כאחד הצרכים המרכזיים של האדם. עובד שמרגיש שייך במקום עבודתו יהיה מחובר למטרות הארגון, תהיה לו רשת חברתית תומכת והוא ימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
חוויה משותפת היא אחד האמצעים ליצירת תחושת שייכות. במקומות העבודה מושקעים מאמצים ומשאבים בציון חגיגי של ימי הולדת, הרמת כוסית לכבוד חגים ובסדנאות ODT ונופש חברה בחו"ל. כל אלו מבוססים על ההנחה שיצירת מעמד גדול – קבוצה גדולה של אנשים שמתכנסים סביב פעילות חד פעמית ומיוחדת, תיצור את השייכות המבוקשת, לתועלת העובדים ולתועלת הארגון.
השאלה היא, האם זו הדרך היחידה ליצור ולטפח שייכות? האם היא באמת אפקטיבית ומחזירה את ההשקעה? לדעתי, אולי מדובר במופעים של שייכות, אך לכשעצמם הם אינם יוצרים שייכות. הסיבה העיקרית היא שיש מספר לא מבוטל של אנשים שאירועים אלו מסבים להם מבוכה, סבל וריחוק. חלק ישתתפו באירועים ויסבלו בשקט וחלק יעדרו. אני בטוחה שלא התכוונתם לוותר עליהם.
אז מה אפשר לעשות כדי ליצור ולטפח שייכות?
- הפכו שיחות אישיות להרגל. שייכות אמיתית נבנית מקשרים אישיים. כדאי להקפיד לדבר עם כל אחד מהעובדים ולגלות התעניינות בהם.
- צרו מפגשים מצומצמים באווירה נינוחה. שייכות פרושה שכולם מוזמנים להצטרף. שימו לב לאנשים השקטים וצרו הזדמנויות להבליט את כישוריהם בצוותי עבודה. תזמינו אותם להצטרף למפגשים ספונטניים כמו הפסקת קפה.
- אפשרו סביבה בטוחה. שייכות מקנה בטחון לפעול באותנטיות. עובד שמרגיש בטוח לפעול יהיה עובד אפקטיבי יותר ובריא יותר, נפשית ופיזית.
- בססו תרבות ארגונית מקדמת גיוון. שייכות מחברת בין אנשים מגוונים למטרות משותפות. גיוון פרושו יותר דעות ונקודות מבט שמייצרות חדשנות, המתורגמת לרווחים חברתיים וכלכליים.
האבולוציה והחיים המודרניים לא השכיחו את הצורך בשייכות ובני אדם ממשיכים לחפש שייכות בכל מסגרות החיים.
